כהן נ' חברת הוט HOT מערכות תקשורת בע"מ

פסק דין

התובע היה בזמנים הרלבנטיים לתביעה, בעל מנוי אצל הנתבעת לשירותי טלפון, אינטרנט וטלביזיה.

לטענת התובע, חשבון הטלביזיה היה משולם באמצעות כרטיס האשראי שלו ואילו חשבון האינטרנט והטלפון היה משולם באמצעות כרטיס האשראי של אשתו.

התובע ממשיך וטוען כי, במהלך חודש ינואר 2010, הוא ביקש להצטרף למבצע בשם "טריפל" שהוצע על ידי הנתבעת, תמורת 310 ₪ בחודש ובהתחייבות ל-36 חודשים. לטענתו, העיסקה החדשה עם הנתבעת נערכה ביום 24/1/2010 ועל פי הודעת הנתבעת, השירות היה אמור להיות מסופק תוך 3 ימי עסקים; למרות המוסכם, הנתבעת לא עמדה בהסכם ולא סיפקה את השירות; מעבר לכך, בעקבות איבוד כרטיס האשראי של אשתו, במהלך חודש פברואר, ניתקה הנתבעת את קו האינטרנט והטלפון.

לטענת התובע, הנתבעת הפרה את ההסכם כאשר לא סיפקה את חבילת הטריפל, ולפיכך הוא מבקש פיצוי בסך 10,000 ₪ - שווי השירות במשך תקופת ההתחייבות לשלוש שנים.

הנתבעת מאשרת כי התובע היה מנוי שלה בשירותי טלפון, טלביזיה ואינטרנט וכי בחודש ינואר 2010 סוכם כי התובע יצטרף למבצע "טריפל". לטענתה, הדבר היה כרוך בהפגשה של המינויים של התובע ושל אשתו; הפגשה זו נעשתה, אולם בסמוך לאחר מכן התקבלה אצל הנתבעת הודעה מחברת האשראי על אי כיבוד חיוב באמצעות כרטיס האשראי של אשת התובע; לפיכך, ומשנוצרה יתרת חוב בגין המינוי הקודם, ההסכם החדש לא יצאה לפועל ואף נותקו שירותי האינטרנט והטלפון המשולמים באמצעות כרטיס האשראי של האישה; בעקבות כך ביקש התובע להתנתק מהשירות של הנתבעת.

הנתבעת ממשיכה וטוענת כי, לאחר מכן נערכו שיחות עם התובע בניסיון לשמרו והוצעו לו מבצעים אטרקטיביים אחרים, אולם הוא סירב להצעות אלה ואף סירב להסדיר את חובו.

לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולמכלול החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעת היא זו שהפרה את ההסכמים שנעשו בינה לבין התובע.

הנתבעת ניתקה את שירות הטלפון והאינטרנט מהתובעים לאחר שכרטיס האשראי של אשת התובע אבד ונוצרה יתרת חוב שוטף, וזאת למרות שהיא יכלה לגבות את תמורת השירות באמצעות כרטיס האשראי של התובע, שנמצא ברשותה של הנתבעת שבאמצעותו שולמה תמורת מנוי הטלביזיה, כאמור.

לחלופין, היה מקום שהנתבעת תפנה לתובע על מנת לברר את פשר הפסקת התשלום השוטף עבור השירותים לפני שהיא מנתקת את השירותים.

בנוסף לכך, לא היה מקום שהנתבעת תבטל את ההסכם החדש לרכישת חבילת הטריפל, בעקבות אי התשלום החיוב בגין השירותים הקודמים לאחר איבוד כרטיס האשראי של האישה. מדובר בעסקה חדשה ונפרדת שלגביה לא הייתה כל הפרה מצד התובע.

גם אם הנתבעת ביקשה לבטל את ההסכם החדש, לנוכח יתרת החוב שנוצרה בגין השירותים הקודמים, עקב איבוד כרטיס האשראי של האישה כאמור, הרי היה עליה לשלוח הודעת ביטול לתובע לעניין ההסכם החדש ולהימנע מאי קיום ההסכם באופן חד צדד.

הנתבעת דאגה להתקשר לתובע רק לאחר שהוא ביקש להתנתק מהשירות שלה; היא לא דאגה לעשות כן כשנוצרה תקלה בתשלום, לפני שהיא ניתקה את השירות ולפני שהחליטה לא לספק לו את חבילת הטריפל, כפי שסוכם בין הצדדים.

אשר לשיעור הפיצויים: התובע לא הביא ראיות לענין נזקיו הישירים. אינני רואה בסיס בדין לתביעתו של התובע לתשלום דמי המנוי שהוא היה אמור לשלם בגין שירות הטריפל למשך 3 שנים.

עם זאת, התובע זכאי לפיצוי לא ממוני. בנסיבות העניין, נוכח היקף העסקה והיקף עסקיה של הנתבעת (בהיקש מהוראת סעיף 31 א' (ה) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981) , אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך 2,500 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ג כסלו תשע"א, 30 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: